אודותינו  |  לקוחותינו  |  תגובות לקוחות  |  צרו קשר  |  ספר לחבר  |  ראשי
 
 
מהות החוזה פסיכולוגי - שאלות ותשובות מהות החוזה פסיכולוגי - שאלות ותשובות   (לגרסת הדפסה) שלח לחבר (שלח כתבה זו לחבר)

חוזה פסיכולוגי

בסיס איתן לקראת פעילות-גומלין הרמונית ומגובשת

מהו חוזה פסיכולוגי?

חוזה פסיכולוגי הוא טכניקה בעזרתה ניתן לתאם ציפיות בין שני אנשים ומעלה, לקראת פעילות משותפת, כדי לנסות ולחזות מראש את התחומים בהם הצדדים המעורבים מסכימים על אופן הפעילות המשותפת והתחומים בהם עלולים הצדדים להיקלע לקונפליקטים.

מדוע יש לנסות ולחזות את הבעיות מראש, מדוע לא להתמודד איתן, כאשר ניתקלים בהן?

"איזהו חכם הרואה את הנולד". כדאי לנסות ולחזות את הנזקים העלולים להתרחש בפעילות המשותפת, כדי להיות מסוגלים לחשוב מראש, בראש צלול ושקט, כאשר היחסים הבין-אישיים עדיין טובים ועדיין לא נוצרו יריבויות בין אישיות, כיצד מתמודדים איתם. הנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מחוסר ראיה עתידית, עלולים  להיות כה גדולים, והמחיר עליהם עלול להיות כה גבוה, שיהיה זה חבל  שלא לחשוב מראש כיצד למנוע אותם.  

במה שונה חוזה פסיכולוגי מתכנון מוקדם של פעילות משותפת?

אכן יש בחוזה הפסיכולוגי הרבה מהתכנון המוקדם, אבל יש בו יותר. בחוזה פסיכולוגי קיים גם התכנון של המעשים המשותפים, אבל יש בו יותר. הדגש בחוזה פסיכולוגי הוא דווקא על התחומים הפסיכולוגיים, הבין-אישיים. האנשים המעורבים מתאמים מראש את הצפיות שלהם מהפעילות, הצרכים האישיים שלהם, הערכים בהם הם מאמינים, ורגישויות בין-אישיות הכרוכות בפעילות המשותפת. הדגש בחוזה הפסיכולוגי הוא בעיקר בתחום יחסי האנוש. המטרה הסופית היא להקטין את הקונפליקטים בהם עלולים המשתתפים להיתקל תוך כדי הפעילות המשותפת, למנוע חיכוכים ולחזק את ההרמוניה כדי להגביר את הסיכוי להצלחת הפעילות המשותפת. 

במה שונה חוזה פסיכולוגי מחוזה מסחרי?

חוזה מסחרי הוא חוזה סגור. כל מה שהצדדים החותמים עליו הסכימו, יש לבצעו. אם לא מתבצעים ההסכמים החתומים, יש בדרך כלל סנקציות, כדי לגרום לחוזה להתבצע. חוזה פסיכולוגי בניגוד לחוזה מסחרי, הוא חוזה פתוח. החוזה הפסיכולוגי תקף, כל עוד הצדדים המעורבים בו, מסכימים עליו. הוא ניתן לבחינה ולשינוי, בהתאם לרצונם של השותפים בו, בכל עת ואף לעיתים מזומנות. יתכן והצדדים המעורבים בחוזה, יחליטו מראש, את תדירות פרקי הזמן מתי אפשר לפתוח אותו לדיון מחודש. אך אם לא נקבעו מועדים מיוחדים לשינוי החוזה, אין טעם לבוא בטענה מסוג  :"אבל הסכמנו....". התשובה היא :"הסמכנו בשעתו כך ועכשיו אני מרגיש אחרת ולכן אני רוצה לפתוח את החוזה ולדון מחדש על ההסכמות". כל הסכמה היא בסיס לשינויים. למרות שהתחום של החוזה הזה הוא בעיקרו פסיכולוגי, בהחלט ניתן ורצוי להעלותו על הכתב, גם כיוון שפעולת הניסוח בכתב דורשת דיוקים והבהרות וגם כדי שהצדדים יוכלו לחזור לנייר הכתוב כבסיס, אותו ניתן לקיים או לשנות.

האם ניתן ליצור חוזה פסיכולוגי אפקטיבי שיפתור את כל הקונפליקטים?

קשה לחזות מראש את כל הקונפליקטים העתידיים, אך במחשבה משותפת, ניתן לאתר את המוקדים עליהם עלולים להיות מריבות ואי הבנות. ככל שהצדדים המעורבים מנוסים יותר, כך הם עשויים לאבחן מראש את הקטגוריות עליהם הם עלולים "ליפול" ולהגיע למצב בו הם פותרים מראש את מרב הבעיות. בהחלט ניתן ורצוי לקיים דיון מקדים לחוזה הפסיכולוגי, בו ינסו הצדדים המעורבים לאתר את הקטגוריות אותם הם היו רוצים "לכסות", בתהליך החוזה הפסיכולוגי. ניתן להעזר גם במומחים שביצעו משימות דומות בעבר כדי לאתר את הנושאים עליהם כדאי לתאם צפיות לפני הפעילות המשותפת.

מה עושים כאשר מסתבר תוך כדי תאום הציפיות, שהצדדים המעורבים אינם רואים עין בעין את הפעילות המשותפת?

טוב לאתר את אי ההסכמות, גם בצד המעשי וגם בצד הפסיכולוגי, לפני שיוצאים לדרך המשותפת. הדרך להתמודד עם המחלקות היא לקיים עליהם מו"מ. למרות חוסר ההסכמה, היתרון של השיטה הוא שניתן לפתור את הבעיה כל עוד האווירה טובה,  לפני תחילת הפעילות, כאשר מערכת היחסית עדיין לא "התחממה", ועדיין ניתן לחשוב כיצד ניתן לגשר על הפערים בשיקול דעת עניני, ברוח טובה, בפשרה, בוויתור או במציאת חלופות. הרבה יותר קל לוותר אחד לשני, או לחשוב על חלופות, כאשר הדיון נעשה "על יבש", ללא כעסים, ולא כאשר הנושאים "חמים", תוך כדי הפעילות עצמה. אכן, עיקרו של החוזה הפסיכולוגי בנוי על טקטיקה של מו"מ, בדומה למו"מ עיסקי, כאשר כל אחד מהצדדים מציג עמדה, ומתחיל לקיים עליה דיון, שסופו הוא הסכמה או אי הסכמה.

מה עושים כאשר מגיעים לנקודות מחלוקת, עליהם אין הסכמה?

במו"מ ניתן לקיים כמה סבבים של שיחות, עד שמגיעים להבנה הדדית על דרכי הפעילות המשותפת. אין דרך לכפות אחד על השני ואין זה נכון לכפות אחד על השני. ההחלטה צריכה להיות החלטה בקונצנזוס, לא החלטה של רוב. כאשר אחד מתנגד יש להתייחס במלוא הרצינות להתנגדותו, ולהתמודד אתה, לשכנע או להשתכנע. נדרשת סבלנות של הצדדים המעורבים כדי להגיע לפתרון הבעיות. ככל שהנושא חשוב יותר, כך רצוי להקדיש יותר זמן לפתרון הבעיות המועלות בשלב זה. אם למרות הכל לא מצליחים לפתור את כל הבעיות, ניתן ורצוי להתייעץ עם בעלי מקצוע בתחום בו מדובר, כדי לנסות ולהכריע. במקרים מיוחדים, ניתן לדחות הכרעות מסוימות לעתיד, 'להחליט לא להחליט'. יש בכך סכנה, משום שיוצאים לדרך ללא הסכמה, אך לעיתים מהלך כזה עדיף מביטול מוחלט של הפעילות. במקרים בהם לא מצליחים להגיע לעמק השווה, טוב "לפרק את החבילה", לפני התחלת הפעילות משום שאין בסיס משותף אתו ניתן לצאת לדרך והקונפליקטים יצוצו במוקדם או במאוחר, במהלך הפעילות המשותפת. טוב לדעת ולהבין את חוסר ההסכמה מראש ולהחליט שלא לפעול יחדיו, כך ניתן למנוע הרבה עגמת נפש, נזקים מעשיים, כספיים, ריגשיים, ומשפחתיים, כפי שקורה במקרים בהם הסתברה רק בדעיבד חוסר ההסכמה וחוסר ההתאמה.

חוזה פסיכולוגי הוא פעילות הכרוכה בהשקעת זמן רב יחסית, האם אין כאן בזבוז של זמן?

אכן, קיימת השקעה של זמן רב יחסית בביצוע החוזה הפסיכולוגי. ככל שהמשימה מסובכת וטעונה ברגשות אישים רבים, כך יש להשקיע יותר בחוזה הפסיכולוגי. למרות שקשה לקבוע, לא יהיה זה מוגזם להקדיש כ 10%, ולעיתים אפילו יותר, מזמן הפעילות המשותפת, לתאום ציפיות. במונחים של זמן ואו של כסף, זה די הרבה ונראה במבט ראשון כבזבוז, אך לא כך הדבר, בעיקר כאשר מסתכלים על התמונה הכללית. בחשבון הארוך טווח, הזמן המוקדש לפתרון קונפליקטים מראש, חוסך זמן רב בעתיד, בהתמודדות עם הקונפליקטים. אנשים רבים משקיעים המון זמן בפתרון בעיות וקונפליקטים תוך כדי הפעילות עצמה, גורמים לשברון לב אחד לשני, מעכבים פרויקטים, מאחרים במועדי סיום, וגורמים להפסדים כספיים ולעגמת נפש, הכל משום שלא השכילו לדון בבעיות מראש. לכן בסופו של חשבון, תאום הציפיות, לא רק שהוא לא גורם לבזבוז זמן, אלא להפך הוא חוסך הרבה מאד זמן, מגביר יעילות, ומאפשר לגורמים המעורבים בפעילות המשותפת, לחיות בחיים איכותיים יותר. להבנה זאת ניתן להגיע רק כאשר רואים את התמונה הכללית.

מדוע צריך לתאם ציפיות כאשר ניתן להכתיב מהלכים, ביחוד כאשר בעל סמכות ניצב מול קבוצה?

גם אם בעל סמכות, כמו מנהל, מדריך, מפקח, מורה וכו', ניצב בפני קבוצה, יהיה זה הרבה יותר יעיל לקיים בינו לבין הקבוצה תאום ציפיות, למרות שיש ביכולתו להורות להם מ"למעלה למטה", כללים ועקרונות של הפעילות המשותפת. הרווח האדיר של בעל הסמכות הנוקט בגישה זאת, הוא הפסקת המאבקים, בין בעל הסמכות וצוותו ויצירת שיתוף פעולה ומוטיבציה רבה. שיתוף הפעולה נובע בעיקר מתוך התחושה של חברי הצוות שמתייחסים אליהם כאל אנשים בוגרים בעלי דעות, ידיעות ורגשות. נכון שבעל הסמכות מוותר על יכולתו להכתיב והוא כאילו נחלש, בכך שהוא לא מכתיב. הוא אינו משתמש בסמכותו להכתיב אלא משתמש בכלים של מו"מ, במקום בכלים של הוראות. לאמיתו של דבר, מעמדו בצוות לא נחלש אלא להפך, הוא מתחזק, משום שהוא מגלה את הפן האנושי- הבוגר שבו, הפונה לעבר הפן האנושי- הבוגר, של חברי הצוות. בעל סמכות המפעיל לחץ על צוותו, יוצר יחסים של "הורה-ילד". הוא פונה על ה"אני-הילדי" של חברי הצוות, ומגדיל בכך את תופעת "הראש הקטן" (כמו של הילד הקטן שנכנע ומבצע רק את מה שאומרים לו), או מחזק את המרדנות הטבעית הטמונה בחברי הצוות (כמו של הילד המתבגר המורד). לעומת זאת, בעל סמכות הפונה לאנשיו ב"גובה העיניים" ומנסה להגיע אתם לפתרון קונפליקטים מראש "בגובה העיניים", פונה ל"אני הבוגר" שלהם, וגורם להם להתפתח ולבצע את תפקידם כחברי צוות בוגר, משתף פעולה הפועל מתוך הרמוניה ולכידות. נכון שכדי לפעול כך, צריך בעל הסמכות להיות בעל ביטחון עצמי. הביטחון העצמי נדרש משום שהוא אינו יודע מראש מה יוחלט בצוות, ומה יהיו דרכי הפעולה המשותפות, כיוון שהן פתוחות למו"מ.  הרבה יותר פשוט להכין בינו לבין עצמו את עקרונות הפעולה ולהורות אותם לאנשי צוותו. אכן שיטה זאת, אינה מתאימה לבעלי סמכות צעירים, שאינם בטוחים עדיין במעמדם ובתפקידם והם חושבים שתפקידם לומר לאחרים מה לעשות. ככל שבעל הסמכות מתבגר ומתחזק, כך הוא יכול להיות יותר "חלש" ולהרשות לעצמו לוותר על סמכותו הפורמלית ולפתור כל בעיה ע"י תאום עמדו במו"מ ולא בכוח, כדי להגביר את האפקטיביות של עבודת הצוות עליו הוא מופקד. 

האם יכול להיות בחוזה פסיכולוגי גם סנקציות?

בהחלט, למרות שאין זה מחייב. כל מה שהצדדים המעורבים בחוזה הפסיכולוגי קובעים בינהם, תקף, כולל סנקציות. הסנקציות נקבעות, כמו כל נושא, במו"מ, עליו מסכימים מראש, הצדדים החתומים על החוזה. היתרון הגדול של סנקציות מוסכמות מראש הוא, שהן אינם יוצרות ניכור וכעס בין הגורמים החותמים על החוזה, כיוון שהם עצמם החליטו על הסנקציות. כמובן שרצוי להחליט גם על המנגנון האחראי על ביצוע הסנקציות. גם הסנקציות כמו כל דבר בחוזה הפסיכולוגי, ניתנות לבחינה מחודשת, כל אימת שהצדדים יחליטו על כך. כמובן שיהיה זה לא הוגן לדרוש מהאדם האמור לקבל את עונשו, לדרוש שינוי של העונש, לפני שהוא מרצה את עונשו, אלא לאחר שעמד בעונש שלקח על עצמו. גם נקודה זאת (היכולת לשנות את העונש) רצוי שתופיע בחוזה הפסיכולוגי.

האם הליבראליזם הזה, לא יוצר תחושה של חולשה, אולי אפילו של אנרכיה?

הסכמים המקובלים על הצדדים החתומים עליהם, יש להם תוקף וחוזק הרבה יותר מאשר הסכמים מוכתבים. גם מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית, מייצרת חוקים בצורה ליבראלית כזאת. שליחנו, חברי הכנסת, קובעים בעזרת מו"מ והצבעה, כיצד החברה שלנו תנהג בנושאים שונים. העובדה שהגענו לחוקים שלנו בעזרת מו"מ והצבעה לא הופכים אותם בשל כך, להיות חוקים חלשים. להפך ההסכמה הדדית, בדומה להסמכה הדדית בחוזה הפסיכולוגי, מחזקת אותם ולא מחלישה אותם. משטרים בהם החוקים נכפים על התושבים, הם בדרך כלל בטווח הארוך, הרבה יותר חלשים מאשר חוקים הנקבעים בצורה דמוקרטית, ליבראלית.

מהו דפוס התקשורת הבין אישית העדיף כדי להגיע לתאום ציפיות אפקטיבי?

תאום הצפיות אינו רק בין בעל הסמכות לבין הצוות, אלא גם בין חברי הצוות לבין עצמם. כדי להגיע לתאום של בעל סמכות עם צוותו, תהיה זאת טעות מצדו לקיים דפוס תקשורת אגוצנטרי בו בעל הסמכות נמצא כל הזמן במרכז, וכל מה שנאמר בשיחה עובר דרכו. להפך, רצוי שתאום הציפיות יהיה בין חברי הצוות, איש עם רעהו וגם עם בעל הסמכות. ככל שהצוות וותיק יותר ומכיר את המשימה היטב, כך ניתן להעביר את הכדור למגרש של אנשי הצוות, כדי שהם יתאמו את ציפיותיהם בינם לבין עצמם ובעל הסמכות יקבל את דעות חברי הצוות, אלא אם כן הוא מוצא טעם לפגם בהחלטה צוותית. לעומת זאת, בצוות שאינו מכיר את המשימה וצריך ללמוד נורמות חדשות והתנהגויות חדשות, מקומו של בעל הסמכות מרכזי יותר בעת תאום הציפיות. אך גם במצב זה, מרכזיותו אינה טוטאלית. טוב לו לבזר מכוחו לאנשי צוותו, לשמוע את ציפיותיהם, ולהשמיע את שלו. בסופו של דבר, תאום הציפיות צריך להיות של כולם עם כולם, כלומר דפוס תקשורת שבו כולם מדברים עם כולם, מגיבים ומגיעים להחלטות משותפות, המקובלות גם על חברי הצוות בינם לבין עצמם, וגם על בעל הסמכות. 

האם אפשר לקיים חוזה פסיכולוגי בין גורמים הנמצאים כבר בעיצומה של פעילות משותפת, ולא ביצעו חוזה פסיכולוגי בתחילת הפעילות?

בודאי. בכל שלב של כל פעילותו, ניתן לעצור את הפעילות, לבחון אחורה מהם הגומרים להצלחת הפעילות ומהם הגורמים המעכבים את הצלחתה ולבנות כתוצאה ממפגש זה, חוזה פסיכולוגי לקראת המשך הפעילות המשותפת, לאור ליקחי העבר. אין צורך לחכות לקונפליקט כדי לעצור את הפעילות, להפך, עדיף לבצע חוזה פסיכולוגי, גם תוך כדי הפעילות, כאשר הרוחות רגועות והאנשים מוכנים ללכת אחד לקראת השני. כמובן שבמקרה של התפרצות קונפליקט, צריך ורצוי לנתח אותו ולהסיק מסקנות לקראת העתיד, כדי למנוע את התרחשותו. המסקנות ודרכי הפעולה המשותפות למניעת הקונפליקטים, הם הבסיס לחוזה פסיכולוגי, אותו כמובן רצוי לפתח לנושאים נוספים העלולים להתפרץ. במילים אחרות, במקום לכבות שרפה, החוזה הפסיכולוגי מנסה לחזות היכן מוקדי האש ולהכין מראש מערכת לכיבוי שרפות לפני שהשרפה פורצת.

דוגמאות לפעילות משותפות הדורשות קיומו של חוזה פסיכולוגי:

מנהל סניף בנק חדש הנפגש עם עובדיו הוותיקים של הסניף אותו הוא אמור לנהל.  זוג המחליט להינשא ולהקים בית ביחד. עובד חדש הנכנס לעבוד עם בוס חדש. קבלן בנין העומד לעשות עיסקת קומבינציה עם בעלי הקרקע. יועץ ארגוני הנכנס לארגון כדי לאבחן את הבעיות שלו וללוות את השינוי בארגון. שני זוגות חברים המחליטים לנסוע יחדיו, באותו מכונית, לטיול מחוף לחוף בארה"ב. מורה המתחיל את שנת הלימודים עם כיתה חדשה. קבוצת עובדים היוצאת לטיול של שבועיים בתאילנד מטעם העבודה.

דוגמאות של קטגוריות של נושאים עליהם מקיימים חוזה פסיכולוגי

לדוגמא, זוג המחליט להינשא ולהקים בית יחדיו.

קטגוריות: מקום המגורים וכיצד משלמים עבור המגורים; אופי היחסים האינטימים בין בני הזוג-מה עושים כאשר בן הזוג לא מעונין בקיום יחסים; האם יהיו ילדים, מתי וכמה. איזה חינוך יקבלו הילדים- בבית ומחוצה לו; מעורבות ההורים של שני הצדדים בחיי הזוג הצעיר; אצל מי מקיימים את החגים; אחריות על סדר וניקיון הבית; חשבון בנק משותף או לחוד; קבלה של בן הזוג כמות שהוא או ניסיון להשפיע עליו להיות כמוני; מהם הגבולות המותרים במריבה וכיצד מתפייסים ממריבה; הנאמנות ההדדית בחיי הנישואים; אמירת האמת בחיים המשותפים; הבעת רגשות חיוביים ושליליים בנישואים; כיצד מבטאים כעסים באופן לא פוגע; ניהול מטבח - מי מבשל ומתי, כשר או לא; הפרופורציה של כל אחד מבני הזוג בנושא עבודה-לימודים- בילויים;. האם לבצע הסכם ממון?;   

 

לפרטים נוספים צרו קשר
 
 
נבנה ע"י אס אונליין - בניית אתרי אינטרנט