לאיש אחד היה מפעל גדול.  בכל יום הוא היה עובר בין הפועלים שלו כדי לראות מי עובד ומי לא. הוא נהנה לראות את המכונות עובדות במהירות ,הוא נהנה לראות את הפועלים עובדים כל הזמן בלי לנוח אפילו דקה אחת. יום אחד הוא ראה בחור צעיר עומד באחת הפינות ולא עובד. גרוע מזה ,הוא עמד ועישן, זה הרגיז אותו מאוד. כולם עבדו והזיעו, ואילו הבחור הזה עמד סתם כך ולא עבד. ניגש אליו בעל המפעל וצעק עליו: "תגיד לי כמה כסף אתה מרוויח בחודש?" נבהל הבחור,  כיבה את הסיגריה במהירות ואמר:

 אני" מרוויח שלושת אלפים שקלים בחודש, אדוני". הוציא בעל המפעל חבילה גדולה של כסף מהכיס שלו, ספר שלושת אלפים שקלים ונתן לבחור.

"קח את המשכורת של החודש הזה ותסתלק מכאן. אני לא רוצה לראות אותך במפעל הזה שוב. ניסה הבחור לדבר ולהסביר לבעל המפעל מה קרה אך הוא לא היה מוכן לשמוע אותו.

"תעזוב את המקום ,אני לא רוצה לשמוע אותך ואת ההסברים שלך ,את מה שאני רואה לא צריך להסביר, תעוף מכאן מיד" צעק.

לקח הבחור את הכסף ועזב את המפעל.

לאחר שעה כשהגיע למקום מנהל העבודה,

סיפר לו בעל המפעל את הסיפור ושאל אותו:

"תאמר לי, איך קיבלנו בטלן ועצלן כזה לעבודה?

אני לא מאמין שאחד כזה עבד אצלנו", אמר.

הביט מנהל העבודה בבעל המפעל ואמר:

"בוס, אני חושב שטעית קצת.

 האיש הזה כלל לא עבד אצלנו.

הוא היה השליח של הפיצה."