רבדים סמויים בתקשורת בין-אישית - סדנא

Non-verbal communication

רציונאל הסדנא: כמה זמן לוקח לנו לגבש דעה על אדם?

כמה שהדבר ישמע אבסורדי, משך הזמן הלוקח להתגבשותה של התרשמות, הוא שניות בודדות. במשך זמן זה משדר האדם באמצעות גופו וקולו – אלפי סימנים, מסרים ואותות, הנקלטים באופן חצי מודע ובלי מודע אצל הזולת ומעצבים, בסופו של דבר, את "מפת ההתרשמות" שלנו מן המשדר.

אנו מושפעים מאד מהמסרים הסמויים בתקשורת הבין-אישית, אך כיוון שהם אינם גלויים, קשה לנו בדרך כלל "לתפוס את השור בקרניו" ולהגדיר בדיוק מה מציק לנו בהתנהגותו של הזולת או מה משך את תשומת ליבנו לחיוב, בהתנהגותו.

ב 93% ממצבי התקשורת הבין-אישית, המסר החזק, הבולט והאמין יותר, הוא דווקא המסר הסמוי. כלומר, המילים שאנו אומרים, המסר הגלוי, הם כמעט חסרי חשיבות, יחסית לשדרים הסמויים, הקובעים את תוכן המסר, איכותו ואמינותו. האיך" משפיע לעין שיעור הרבה יותר מאשר ה"מה". אנו מאמינים יותר לרובד הסמוי, בעיקר במצבים של סתירה בין הסמוי לגלוי, משום שהמסר הגלוי מאפשר מניפולציות רבות בקלות יחסית, בעוד שהמסר הסמוי הוא יותר אמיתי ואותנטי. כולנו עוטים מסכות, אבל מסכותינו מנוקבות ומבעד לנקבים דולפים להם החוצה המסרים האותנטיים.

התתעלמות מרובד זה בתקשורת הבין אישית, למרות שהוא כל כך חשוב ודומיננטי, משולה למצב בו "העיקר חסר מן הספר". לכן, כל ניסיון לשפר את התקשורת הבין-אישית חייב לשים במרכז מאמציו, דווקא את הרבדים הסמויים ולא את הגלויים.

מטרת הסדנא: הסדנא נועדה לאפשר למשתתפיה לחשוף את הרבדים הבלתי-מילוליים במערכות יחסים בין-אישיות. הסדנא תאפשר למשתתפים להיות יותר ערניים ומודעים למסרים שהסביבה משדרת אליהם. הם יוכלו לתרגם את תחושותיהם להגדרות ברורות ויפתחו רגישות למסרים הסמויים שהם משדרים לזולת. היעד הסופי הוא שיפור התקשורת שלהם עם סביבתם, כדי שהיא תהיה יותר יעילה ואיכותית.

אופי הסדנא: תרגול המשתתפים בעזרת משחקי הדמיה, במצבים בין-אישיים, כמו לחיצת יד, שיחת חולין, שיחת רעים, הפעלת אנשים, הצגה עצמית, הצגת נושא, ראיון אישי, מכירת מוצרים או שירותים, מתן שירות ללקוחות, יצירת קשר בין המינים וכו'.

מטרת משחקי ההדמיה היא לחזק את המודעות העצמית לשדרים הסמויים שמשדרים המשתלמים, המשחקים את עצמם, באינטראקציה עם סביבתם. ה"שחקנים" יקבלו משובים מחברי הקבוצה ומהמנחה, לגבי המסרים הסמויים המשודרים על ידם וכך הם ישפרו את יכולת האבחון וההבנה של רבדים אלו, כדי להיטיב את תוצאות המגעים הבין-אישיים שלהם עם סביבתם.

תכני הסדנא:.

1. שפת הגוף משפיעה על 55% מהמסר הבין אישי, האינטונאציה על 38% והתוכן על 7% בלבד.

כיצד גופנו מדבר ומשדר את פנימיותנו, בעזרת שפת הגוף.

·        הפנים כאזור הקשה ביותר לשליטה, בגלל התגובות הרפלקסיביות, והתרחשויות על פני העור (הסמקה, החוורה, הזעה).

·        העיניים כמקור הבולט ביותר של הבעת רגשות ומסרים לא מילוליים. שמירה על מינון נכון ומתאים של מבט העין בהתאם למצב.

·        האצבעות כאמצעי רב ההבעה ביותר אחרי העיניים, והשמיש ביותר. הימנעות מתנועות לא מודעות העלולות ליצור אינטראקציה שלילית כמו איגרוף היד בחוזקה, הושטת אצבע קדימה (כמו קנה של רובה).

·        תדירות התנועה: כאשר אדם משדר אותם אותות בתדירות גבוהה יחסית, קיים סיכוי רב יתר שהאות ייקלט ויטביע את רישומו אצל הזולת. למשל, נגיעה תכופה בשיער, או ביצוע חוזר ונשנה של תנועת יד מסוימת. אם אדם נע בכיסאו פעם או פעמיים, עשוי דבר התנוחה להתפרש כשינוי תנוחה מטעמי נוחיות. אולם תזוזות רבות ותכופות מדי יצרו רושם של חוסר שקט נפשי ועצבנות.

·        הרגליים חושפות חלק ניכר מהאמת משום שהשליטה עליהם קשה. הרבה יותר קשה לשלוט בחלק הגוף התחתון מאשר בעליון. כפות הרגליים מחוברות לקרקע – שדר של יציבות,  או במצב של "ריצה" (רצון לברוח), או כאשר רגל אחת לוחצת על קרסול הרגל השניה, (מצבי קונפליקט) רגליים לא יציבות על הקרקע, (חוסר ביטחון) ועוד.

·        תנוחות החושפות שקרים אצל רוב האנשים: כיסוי חלקי פנים (הפה או האף) באמצעות היד, שפשוף העין, אגרוף הידיים, הסתרת הידיים מאחורי הגב.

·        שמירה על טריטוריות ומרחקים בין האנשים, בהתאם לאופי האינטראקציה ביניהם.

·        משמעות המגעים הפיסיים בין בני האדם: לחיצת יד לסוגיה, נגיעת אקראי, הובלה באמצעות נגיעה ( ביד, בגב) נגיעה בכתף, חיבוק, נשיקה על הלחי....

·        איבחון מצבים שונים של שפת הגוף: תנוחות, קריצה, מצמוץ, משך ההבטה, מבטים מיניים.

·        שפת הגוף החושפת מנגנונים רגרסיבים בשעת: מתח, פאניקה, משבר. (תנוחות של חזרה לרחם, מגעים אוראליים, התכווצויות).

2. קריאה בין השורות – האזנה למקצבי השקט שבין המילים, להפסקות, לשיכחה, להיסוסים, לחוסר עיקביות, למעידות ולמה שלא נאמר."האמת העמוקה מתגלה כאשר אתה נתקל בסתירה הגיונית ומילולית" (קירקגור). "במקום של הטעות, שם הוא מוצא את האמת" (פרויד)
3. הרובד הלשוני שבו משתמש הדובר, השליטה שלו בשפה, השימוש המיותר או הנחוץ במילים לועזיות, השגיאות בעברית, אוצר המילים העומד לרשותו, כל אלו מעידים על הדובר, גם אם הוא לא מודע לכך.
4. ה set-up  של המקום בו מתקיימת האינטראקציה, משפיע מאד על האווירה ועל המסרים. שפת הים, קוקטיל, מסיבת ריקודים, פגישת רעים, משרד המנהל, ארוחה אינטימית לאור נרות, מגרש הכדורסל וכו', כל אלו הם כמובן מקומות שונים, היוצרים אווירה שונה ובהתאם לכך גם המסר הבין- אישי.
5. האינטונאציה – הצרפתים אומרים :"זה הטון שעושה את המוסיקה". כלומר, לטון הדיבור יש השפעה מאד גדולה על המסר. טון עצבני משדר עצבנות וטון רגוע משדר רגיעה, אולי אפילו טוב-לב, שליטה, מנהיגות. חיים בר-לב עשה קרירה על האינטונאציה שלו, הרגועה והאיטית. גם יצחק רבין הצליח להשרות אווירה של מנהיגות בזכות קולו העמוק והרדיופוני. מורה הצועק על תלמידיו, מנהל הצועק על עובדיו, אמא הצועקת על ילדיה, בני זוג הצועקים אחד על השני, מוכיחים בעצם צעקתם שהם נתונים במצוקה. אילו הרימו דגל ועליו כתוב "אני בבעיה".
6.  לבוש והופעה – הפתגם אומר "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", אבל לאימתו של דבר גם "הקנקן" קובע ומשפיע מאד על המסר. לבוש מרושל או מעונב, לבוש חושפני או צנוע, מלוכלך או נקי, אלגנטי או ספורטיבי, אופנתי או ישן, צבעוני או בעל גוון אחיד, משפיעים על המסר הסמוי באופן חזק, בלי שהאדם אמר מאומה.
7. תכונות בולטות כמו יופי, גובה, נכות וכו', או תכונות אופי בולטות, חכמה, טיפשות וכו', יוצרות אפקט הילה. כלומר, תכונה אחת מסתירה את שאר התכונות של האדם ומשפיעה לטובה או לרעה על הרושם שהאדם עושה. אדם יפה, עשוי להיחשב ליותר חכם יותר ידידותי. אדם חכם, עשוי להיחשב יותר חרוץ, חברי מתחשב. אדם טיפש עלול להיחשב כעצלן, לא ידידותי, נוקשה.

8.      גורם הראשוניות: "אף פעם אין לך הזדמנות שניה לעשות רושם ראשוני". כאשר אנו נפגשים לראשונה עם אדם, הערכתנו מושפעת בעיקר מן המידע הראשוני. גם אם בהמשך נקבל מידע שונה לגבי אותו אדם, אנו מתעלמים ממנו ומייחסים לו פחות משקל. זאת מאחר ויש לנו נטייה להתעלם ממידע הנוגד את מה שכבר ידוע לנו, או שאנו מפרשים מחדש מידע מאוחר יותר, בצורה שתהלום את ההשגה שכבר עיצבנו לעצמנו לגבי נשוא התרשמותנו."(סלומון אש – 1946)

9.      ריח גופו של האדם – קשה לנו לעמוד ליד אדם שריחו לא נעים לנו. ולהפך, אנו נמשכים במודע או שלא במודע לאדם שריחו הטבעי (לפני הבושם), נעים לנו. כנראה שבאופן בסיסי, אנו יצורים כמו שאר בעלי החיים, הפועלים לא רק על סמך רגשות ואינטלקט, אלא גם על סמך ריחות. הביו-כימיה עובדת גם אצלנו, כמו אצל שאר בעלי החיים. שער הערווה והשערות מתחת לבית השחי, שנראים מיותרים במבט ראשוני, נועדו למעשה כדי לצבור את הריחות האנושיים ( לפי דסמונד מוריס). הריח הנעים והמושך בין גבר לאישה, נועדו לשם יצירת התאמה גנטית בין הגנים של האישה ושל הגבר. כמובן שרוב הקשרים בין גברים ונשים בנושא הריח, הם מתחת לסף ההכרה, אך הם בעלי השפעה ניכרת.

 

משך הסדנא: מיום אחד (10 שעות הדרכה), עד ארבע ימים (40 שעות הדרכה)