חשיבות התקשורת הסמויה בעבודתו של המנהל

שפת הגוף לפי דסמונד מוריס

מטרת הסדנא:

הסדנא נועדה לשפר את יכולתו של המנהל ביצירת התקשורת הבין אישית עם הסובבים אותו, ע"י הגברת המודעות למסרים הבלתי מילוליים המועברים על ידו, לשם הגברת המודעות להשפעה של מסרים אלו וכדי לשפר את יכולת קריאת המסרים הללו אצל האחרים. עקרונות שפת הגוף הנלמדים בסדנא זאת פותחו בעיקר ע"י הזואולוג הבריטי הנודע, דסמונד מוריס.

תכני הסדנא:

§                          משמעות המגעים הפיסיים בין בני האדם : לחיצת יד לסוגיה, נגיעת אקראי, הובלה באמצעות נגיעה ( ביד, בגב) נגיעה בכתף, חיבוק, נשיקה על הלחי.

§                          הפנים כאזור הקשה ביותר לשליטה, בגלל התגובות הרפלקסיביות, והתרחשויות על פני העור (הסמקה, החוורה, הזעה).

§                          העיניים כמקור הבולט ביותר של הבעת רגשות ומסרים לא מילוליים. שמירה על מינון נכון ומתאים של מבט העין בהתאם למצב.

§                          האצבעות כאמצעי רב ההבעה ביותר אחרי העיניים, והשמיש ביותר. הימנעות מתנועות לא מודעות העלולות ליצור אינטראקציה שלילית כמו אגרוף היד בחוזקה, הושטת אצבע קדימה (כמו קנה של רובה).

§                          תנוחות הרגליים כמעבירות מסרים לא מילוליים בולטים בעיקר במצב ישיבה.

§                          תנוחות החושפות שקרים אצל רוב האנשים: כיסוי חלקי פנים (הפה או האף) באמצעות היד, שפשוף העין, אגרוף הידיים, הסתרת הידיים מאחורי הגב.

§                          שמירה על טריטוריות ומרחקים בין האנשים, בהתאם לאופי האינטראקציה ביניהם.

§                          קידום מו"מ בין אנשים (מו"מ מכל סוג) ע"י אבחון המסרים הלא מילוליים הבאים לידי ביטוי באינטראקציה הבין אישית: פתיחות, התגוננות, הערכת מצב, חשדנות, דריכות, אי-רגיעה, שעמום, הסכמה, ציפייה, התעניינות, אדישות, ספקנות, יחס כבוד, שיתוף פעולה, עצבנות, תסכול, שליטה עצמית וכו'.

§                          אבחון מצבים שונים של שפת הגוף: תנוחות, קריצה, מצמוץ, משך ההבטה, מבטים מיניים.

§         שפת הגוף החושפת מנגנונים רגרסיבים בשעת: מתח, פניקה, משבר. (תנוחות של חזרה לרחם, מגעים אוראלים, התכווצויות).

המסווה שלובשים בני האדם, החיוך. זיוף שפת הגוף ושימוש בה לרעה.