ערן -שלום וברכה,

חשבתי שקריאת ספרך לא תיקח לי זמן רב ומשהתחלתי לקרוא בו הבנתי שנפלה בחלקי הזדמנות לא רק לקרוא להנאתי אלא ללמוד ולהעמיק בנושא הקרוב מאוד לליבי ורלוונטי מאוד לחיי.אז קודם כל תודה רבה על  השיתוף.

 

ועכשיו אנסה לרדת קצת לפרטים ולפרוש את חוויותי מלימוד הספר...

 

בראשיתו של הספר מובא בפני הקורא מקרה שקרה בין בעלת בית למנקה בביתה. פתיחה זו של הספר תוך מתן הדגשים בנקודות הנכונות נותנת לקורא מושג בצורה מושכת ומעניינת לגבי המשכו של הספר ובמה הוא יעסוק. על אך שמין הראוי היה שחלק זה יהווה חלק מ"הטקסט הרץ" הוא מעניין לכשלעצמו ופיסוקו לפי אנקדוטות מקצועיות מבהיר במה הספר מתכוון לעסוק.

 ההקדמה מעניינת ומבהירה את מטרת הכתיבה, את הבחירה בנושא ועוד תוך 'ליווי צמוד' של מקורות חכמינו וחכמי הגויים.

הספר כתוב בצורה ברורה,פשוטה ונוגעת ללב.פעמים רבות במהלך הקריאה מצאתי את עצמי מנהלת שיחה עם הנושא ,שואלת שאלות וממתינה לתשובות שהגיעו סדורות בזו אחר זו.

 

השיתוף בסיפורך האישי נתן לי אמון שאת הספר כתבת מנסיונך האישי ("אין חכם כבעל ניסיון").הדוגמאות הרבות המחישו מאוד את הנושא ונתנו בו חיים.

בפאן האישי- מצאתי את עצמי נוסעת למחוזות עברי בהם פגשתי את עצמי כואבת את הנושא, נזכרתי ברגעים בהם קיבלתי החלטות ונאלצתי לעזוב מקום עבודה, מסיבות של חוסר הערכה שנבעו מתהליך כואב של משובים מכאיבים ומחסירים.

קריאת הספר נתנה לי חיזוקים רבים הן במישור האישי,משפחתי והמקצועי. 

 

אני חושבת שקריאה ולימוד הספר היא חובה לכל העוסקין והמעורבים עם הבריות.

ברכה והצלחה!

ושוב תודה-רבה.

מ. מכללת לפישיץ

 

נ.ב

אם הנכך מחפש רעיון לפרוייקט נוסף בנושא...עד ש"נותני המשובים" יפנימו את חשיבות העניין,

אולי כדאי להשקיע  מאמץ גם בנתינת כלים להתמודדות במציאות שהיא "בין אם נרצה או לא.."מנת חלקנו-"מקבלי המשוב השלילי"

איך לדעת לקבל משוב שלילי/ביקורת בונה? להתמודד עימו/עימה בכבוד(לא לתת למעגל הכאב להשתלט ולהנמיך את קומתינו...)אלא להפך לדעת לנצל את ההזדמנות לפתח בעצמנו משוב פנימי  עצמאי בונה ומחזק.

מחירו היקר של המשוב השלילי ידוע וכן גם  העצמתו של המשוב החיובי ,אבל מה קורה ו"נפלנו" על האנשים שלא נרשמו לקורסים הנכונים וכרגע מנהלים אותנו...איך נדע לעמוד מולם-ובעצם מול עצמינו ולהמשיך יחד בעשייה.