הפרידה של גבריאל גרסיה

אם לרגע אלוקים היה שוכח כי אני רק בובת סמרטוטים והיה מעניק לי

במתנה פרק חיים, הייתי מנצל זמן זה עד כמה שהייתי יכול. ייתכן שלא הייתי

אומר את כל מה שאני חושב, אבל בוודאות הייתי חושב את כל מה שאני

אומר. הייתי מעריך את הדברים לא לפי שווים, אלא לפי ערכם. הייתי ישן

מעט וחולם יותר, אני מבין שעל כל דקה שאנו עוצמים את העיניים, אנו

מפסידים 60 שניות של אור הייתי מתהלך במקומות בהם האחרים נעצרו, -

הייתי מתעורר בזמן שאחרים ישנים. אם אלוקים היה מעניק לי במתנה פרק

חיים, הייתי מתלבש בפשטות, הייתי משתרע מול השמש, חשוף לא רק בגופי

אלא גם בנשמתי. הייתי מוכיח לאנשים כמה הם טועים כשהם חושבים שהם

מפסיקים להתאהב בהזדקנותם מבלי לדעת שמזדקנים ברגע שמפסיקים

להתאהב! לילד הייתי נותן כנפיים, אבל משאיר אותו ללמוד בכוחות עצמו

לעוף. לזקנים הייתי מלמד שהמוות לא מגיע עם הזקנה אלא עם השכחה. כל

כך הרבה דברים למדתי מכם האנשים. למדתי שכל העולם רוצה להיות על

פסגת ההר, מבלי לדעת שהאושר האמיתי טמון בצורת העלייה במעלה ההר.

למדתי שכשתינוק תופס בידו בפעם הראשונה את אצבע אביו, הוא מחזיק

אותו לתמיד. למדתי שלאדם יש זכות להביט כלפי מטה בזולת רק כאשר הוא

עומד לעזור לו להתרומם. כל כך הרבה דברים הצלחתי ללמוד מכם, אבל

באמת הם לא יעזרו לי משום שכשישימו אותי בתוך ארון, למרבה הצער כבר

לא אהיה בחיים. אילו הייתי יודע שהיום תהיה הפעם האחרונה בה אראה

אותך ישן, הייתי מחבק אותך בחוזקה ומתפלל לאלוקים שאוכל להיות שומר

נפשך. אילו הייתי יודע שאלו הם רגעיי האחרונים לראותך, הייתי אומר "אני

אוהב אותך" מבלי להניח בטיפשות שזה כבר ידוע לך. תמיד קיים המחר

והחיים נותנים לנו הזדמנות נוספת בכדי לעשות את הדברים היטב, אבל

במקרה שאני טועה והיום הוא כל מה שנשאר לנו, הייתי רוצה להגיד לך עד

כמה אני אוהב אותך ושלעולם לא אשכחך. המחר לא מובטח לאף אחד,

צעיר או זקן. היום יכולה להיות הפעם האחרונה שתראה את אהוביך. בגלל

זה אל תחכה יותר, עשה היום, כי אם המחר לעולם לא יגיע, בוודאי תתחרט

על היום בו לא הקדשת זמן לחיוך, לחיבוק, לנשיקה והיית עסוק מכדי

להגשים להם בקשה אחרונה. שמור את אהוביך קרוב, תלחש באוזנם עד

כמה אתה זקוק להם, תאהב ותתייחס טוב אליהם, תקדיש זמן להגיד להם

"אני מצטער" "תסלח לי", "בבקשה", "תודה" וכל אותן מילות האהבה שאתה

מכיר. אף אחד לא יזכור אותך בשל מחשבותיך הנסתרות. בקש מאלוקים

את הכוח והחוכמה לבטא אותם. תראה לחבריך ולאהוביך עד כמה הם

חשובים לך".

מכתבו של הסופר הדרום אמריקאי גבריאל גרסיה מרקס

שפרש מהחיים הציבוריים עקב בעיות בריאות ושלח מכתב פרידה לחבריו.