אחרי שקיבל את פרס נובל לספרות, כתב הסופר אלבר קאמי מכתב למורה שלו בבית הספר היסודי, הוא הודה לו במילים היפות הבאות: "כשקיבלתי את הבשורה, הראשון שחשבתי עליו אחרי אמי, היית אתה. בלעדיך, בלי היד החמה הזאת, שהושטת לילד הקטן שהייתי, בלי תלמודך ודוגמא שנתת - לא היה קורה דבר מכל אלה [...] מאמציך, עבודתך, הנדיבות שהשקעת בה, עודם חיים בלבו של אחד מתלמידך הקטנים".

 מה ניתן ללמוד מה"מורה לחיים" שלי, כיצד להיות מורה טוב יותר כיום? מה ניתן ללמוד מהמורה הגרוע שלי, כדי שלא לחזור על השגיאות שלו?

מסגרת: סדנה בת 14 שעות, 3 מפגשים.

רציונאל: ניתוח אישיותו ומעשיו של מי שהוגדר ע"י המורה, כ"מורה לחיים", (כאשר המורה היה תלמיד בבית ספר), יכול לסייע באופן משמעותי לקידום המורה ובית הספר. ניתוח אופני ההשפעה של 'המורים החיים בלבנו', על התלמידים דאז, המשמשים כיום כמורים, הוא מידע בעל חשיבות רבה למען קידום המורה, כדמות חינוכית. המורים שייחשפו למידע זה, יהיו בעלי הבנה של דרכי השפעות "המורים לחיים", הצולחות בהצלחה את מבחן הזמן ומשאירות את חותמן בטווח הארוך. מאידך, כמו שניתן ללמוד מהסיפורים החיוביים, כך ניתן להפיק לקחים מהסיפורים על המורים הגרועים. המורים המשתלמים שיספרו את הסיפורים על המורים הגרועים שלהם, יצליחו לחשוף מידע בעל חשיבות רבה, ממה עליהם להיזהר ולהימנע כיום, לאור לקחי העבר. מידע זה כמעט לא מנותח ולא מנוצל כיום בבית הספר, למרות חשיבותו הרבה, למען קידום המורה ובית הספר.

מטרות:

לבחון ולנתח התנהגויות של דמויות מופת חינוכיות, בעזרת סיפורים אישיים של המורים המשתלמים לגבי 'המורים החיים בלבנו' שלהם, כדי לאפשר למשתלמים להסיק מסקנות, מסיפור המופת, על אופן התנהגותם עם תלמידיהם כיום. להציף שגיאות ומחדלים של מורי העבר ולתאר את הנזקים שנוצרו לתלמידים (המורים של היום), כדי ללמוד לקח ולהימנע מלחזור על טעויות העבר, עם התלמידים של היום. ליצור חוויה המקרבת את המורים איש אל רעהו ומגבשת אותם כצוות עבודה, ע"י חשיפת רבדים אישיים מעברם, שבדר"כ אינו ידוע למרבית המורים. לקבוע מספר עקרונות חינוכיים חיוביים, הנלמדים מתוך בחינת דמויות "המורים לחיים", (או מתוך השגיאות של המורים הגרועים) הניתנים ליישום ברמה המערכתית של בית הספר.

נושאי הפעילות: חשיבה מחודשת לגבי הפרופורציה הנאותה בין הוראה לחינוך, בין החינוך הפורמלי לחינוך הלא פורמלי.

·                                        חשיבות הקדשת תשומת לב אישית לכל תלמיד. הגברת רגישות המורה כלפי התלמיד ובעיותיו האישיות.

·                                        השפעת פעילויות חברתיות מחוץ למסגרת הלימודים על איכות החינוך.

·                                        מקומם של ההורים בתהליך ההוראה והחינוך בבית הספר.

שיטת ההדרכה: סדנה, בה ישמעו סיפורים אישיים, על אופן התייחסותם מורי המורים לתלמידיהם;  ניתוח הסיפורים ובחינת היכולת של המורים ליישם את הנלמד מהם, בעבודתם החינוכית בבית הספר.