מטרות ההשתלמות: כל מחנך כיתה, הוא בראש ובראשונה מנהיג. הוא מנהיג של התלמידים ושל הוריהם. עליו להיות מסוגל להוביל אותם לעבר יעדים חינוכיים, ערכיים, לימודיים, ובכך להגשים את תפקידו, כמי שנועד לסייע לבית הספר להגיע ליעדיו.

מנהיגות, היא תכונה נרכשת. בהחלט אפשר לסייע למחנכי הכיתות לפתח את הכישורים המנהיגותיים שלהם, בעיקר ע"י תרגול המשתלמים במצבים קונפליקטואליים בהם עליהם לנקוט עמדה ולהוליך מהלכים, הגם שאינם בהסכמה מלאה של כל התלמידים ושל הוריהם. 

גיוס התלמידים והוריהם למשימות, רתימתם למהלכים חינוכיים, יצירת מוטיבציה לשיתוף פעולה למען השגות מטרות בית הספר אינם משימות קלות, אך בהחלט ניתן להעניק למחנכים כלים, כדי להתמודד אתם בצורה יותר אפקטיבית. זאת מטרת ההשתלמות, לתרגל את המחנכים בסיטואציות מנהיגותיות, כדי לאפשר להם להוביל את קהלם למקומות ראויים, בצורה האסרטיבית ביותר.

סגנון ההשתלמות: ההשתלמות תהיה בנויה בעיקרה על ניתוח מקרים אמתיים אתם מתמודדים מחנכי הכיתות במהלך עבודתם בבית הספר, בין אם מדובר על עבודה מול כיתה שלמה, שיחה אישית, מפגש עם הורים, או מפגש אם קבוצת ההורים כולה. ההשתלמות תהיה בנויה גם על תרגול מצבים בין אישיים, בעיקר בעזרת משחקי הדמיה, וגם על תהליכים של מודעות עצמית. המשתלם ינסה לבדוק, לא רק כיצד עליו לשפר את מעשיו, אלא גם "על מה זה יושב אצלו", כלומר מדוע הוא פועל כפי שהוא פועל.

המודעות העצמית חשובה להבנה, משום שכך הסדנה מאפשרת למשתלמים להבין לא רק את קצה הקרחון, אלא גם את גופו של הקרחון, כלומר, מדוע התנהגות כזאת או אחרת, חוזרת על עצמה אצל המשתלם. העיסוק במודעות העצמית, אינו קל, ודורש יצירת קבוצת תמיכה שבה ניתן לחשוף את המצוקות האישיות, אך כאשר נוצרת קבוצה כזאת, כמובן דיסקרטית לחלוטין, אפשר להגיע למחוזות משמעותיים עבור המשתלמים שרוצים לעבור תהליך רפקלקטיבי של מודעות עצמית. קבוצת התמיכה מבוססת על משובים בונים, המאפשרים למשתלם המתרגל לראות את עצמו מבחוץ, כיצד הוא נראה בעיניים זרות, ובכך להרחיב את התחום הגלוי שלו (חלון גו'ארי) על חשבון התחום הסמוי והעיוור. למרות שעיקרה של ההשתלמות נועדה לתרגולים, בעקבות התרגולים תינתן תיאוריה ניהולית, המסבירה את ההקשר הרחב של עקרונות המנהיגות, גם בבית הספר וגם בארגונים אחרים.  

משך ההשתלמות:

קורס שנתי, פעם בשבוע או פעם בשבועיים, במשך 4 שעות הדרכה. הקורס מיועד לקבוצת מחנכים, לא יותר מאשר 20 משתלמים. 

תכני ההשתלמות: 

פתיחה: היכרות אישית, תיאום ציפיות, וניסיון ראשון להגדיר מהי קבוצת תמיכה וכיצד המשובים ישרתו את מטרות הקבוצה. 

הקדמה: מה ניתן ללמוד ממנהיגותה החינוכית של מנהל בית הספר על האופן שבו מפעילים אנשים לעבר יעדיהם?

זהות הסגנון המנהיגותי: תרגיל במודעות עצמית. דיון פתוח המשתף את כל המשתלמים, שבו כל משתלם מנסה להגדיר כיצד נוצר הסגנון הניהולי שלו. אלו דמויות ומעשים השפיעו עליו, כאשר גיבש לעצמו את סגנון המנהיגות שלו. 

חוכמת חזון המנהיגות – תרגול המשתתפים בקביעת החזון האישי שלהם כמנהיגים חינוכיים תוך ניסיון להגדיר מהם המכשלות שהם עלולים להתקל בהם במהלך השאיפה שלהם להגשים את חזונם האישי. התווית תמונה בהירה של הכיוון המנהיגותי – "מנהיג בעל חזון הוא מי שלמד להתמקד בפיסגה בעודו מפלס דרך בשביל התלול". (יוגי ראמאן). "להנהיג פרושו להיות מקור השראה, להמריץ ולהשפיע." משימתו של מנהיג היא להביא את אנשיו מהמקום שבו הם נמצאים למקום שבו לא היו מעולם" (הנרי קיסנג'ר)

אתגור אינטלקטואלי – תרגול המשתתפים בהתמודדות ערכית וחינוכית מול הכיתה כולה בעזרת משחקי הדמיה. הצבת יעדים מעניינים ומעודדי יצירתיות לפני התלמידים, עידוד ובחינה מחדש של הנחות שבבסיס הבעיות, הגדרה מחודשת של בעיות ישנות, פתיחות לרעיונות חדשים – Intellectual Stimulation "אין תרופה כמו התקווה. אין תמריץ גדול יותר או סם חיזוק יעיל יותר מהציפייה למשהו טוב יותר מחר" (אויסון סווט מרדן). כיצד משפרים את המוטיבציה של התלמיד, כיצד מגדירים לתלמיד מטרה מלהיבה? מנהיגות חינוכית היא מציאת הדרך לקשור הנאה ללימודים היומיומיים. תפקידו של כל מנהיג הוא להגדיר את המציאות לתלמידיו, להראות להם דרך טובה, בהירה ונאורה יותר לראות את העולם, להציג את האתגרים העומדים בפניהם כהזדמנויות לצמיחה, לשיפור ולהצלחה.

יצירת חזון משותף: תרגול המשתתפים בתרגום החזון למציאות חינוכיות. יותר מדי הצהרות משימה תלויות על קירות בית הספר, במקום להיות בליבותיהם של התלמידים. כיצד המנהיג החינוכי יוצר תחושה אמיתית של בעלות על המטרה של בית הספר, הכיתה והתלמיד היחיד. יצירת חזון משותף, גם ברמה המערכתית וגם ברמה האישית.

הנעה השראתית – המשך תרגול המשתתפים ביצירת שיתופי פעולה בינם לבין תלמידיהם. הגברת האופטימיות וההתלהבות של התלמידים המתקשרים אל החזון של בית הספר, הספקת חזון שמעורר את האנרגיה של התלמידים להשגת רמת ביצוע גבוהה יותר. פיתוח מלוא הפוטנציאל של התלמיד זהו מטרתו העיקרית של המנהיג המחנך. "רוב בני האדם חיים מבחינה גופנית, אינטלקטואלית וגם מוסרית – במעגל מוגבל של הוויתם השלמה. לרשותנו עומדים מאגרי חיים שאפילו איננו משערים שהם קיימים" (ויליאם ג'יימס – פסיכולוג)

חוזה פסיכולוגי עם התלמידים: סיוע למשתלמים בגיבוש מדיניות "מותר ואסור" ע"י מו"מ ללא כפיה. האם צריך להעניש, מי המעניש, מהם גבולות סבירים שחציה שלהם מחייבת הענשה? כיצד יוצרים חוזה פסיכולוגי עם התלמידים?

מודל לחיקוי –מודעות עצמית של המשתלם לדוגמה האישית שהוא מעניק לתלמידיו. קבלת משובים על האופן שבו נתפסים חברי הקבוצה איש אצל רעהו, ואיזה דוגמה אישית הם נותנים לתלמידיהם. מנהיגות חינוכית היא קודם לכל דוגמא אישית – כל מנהיג חינוכי צריך לזכור שתלמידיו צופים בו ועוקבים אחרי כל פעולה שלו. הם נושאים את מבטם אליו, כדי ללמוד התנהגויות. הרחבת התחום הגלוי של המשתלם ע"י קבלת משובים על האופן שבו הוא מהווה מודל עבור תלמידיו. 

התמודדות עם סוגיות יסוד בנושא המנהיגות בכיתה: ניתוח מצבים קונפליקטיאוליים בכיתה, שבהם טמונות דילמות ניהליות כמו: קיום הבטחות, שיוון הזדמנויות, העברת ביקורת בונה, הקשבה ואמפתיה ללא איבוד הכיוון, כנות במערכת יחסים בין אישית, שימוש ברגשות במערכות יחסים בין אישיות, ניתוח מצבים חברתיים בעיתיים, ועוד. 

התייחסות אינדיבידואלית – תרגול שיחות אישית בין מורה בין תלמידיו בעזרת משחקי הדמיה. "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך" (מסכת אבות). דאגת המחנך לצרכים האישיים של התלמידים, ע"י איבחון הצרכים הללו ומתן מענה לצרכים אלו ע"י חניכה אישית, יעוץ ומתן משוב. תרגול ופיתוח יכולת ההקשבה לתלמיד, ללא שיפוטיות. קבלה של התלמיד כפי שהוא. שיקוף רגשות ככלי מרכזי במערכת היחסים עם התלמיד. טיפוח יחסי אנוש, שיחה בגובה העיניים עם התלמיד ועם קבוצת תלמידים. טיפוח מערכת יחסים לא פורמלית והקטנת הסמכותיות. אי שימוש בכפיה כדי למנוע מרדנות או פחד. "התייחס לתלמידים כאילו הם מה שהם אומרים להיות, ועזור להם להיות מה שהם מסוגלים להיות" (גתה)

אהבת התלמידים והענקת חיזוקים חיוביים: "לך אל האנשים, חיה בינהם, למד מהם. אהוב אותם. התחל במה שהם יודעים, בנה על מה שיש להם. אך על המנהיג הטוב ביותר, משהשלים את משימתו ותמה מלאכתו, יאמרו האנשים, עשינו זאת בעצמנו" עקרון טיפוח עבודת הצוות ע"י חיזוקים חיוביים, הענקת הכרה ותגמול, וגיבוש הכיתה לצוות חברתי ולצוות לומד.

יחסי הורים, תלמידים, מורים: ניתוח מערכת היחסים של מחנך הכיתה עם הורי התלמידים

סיום – הסקת מסקנות מעשיות, מה למדתי מהקורס?

תרגיל סיכום:

תרגול הסיכום הוא תמלול שיחה בין מורה לזולת, כמו: שיחה אישית אינטימית עם תלמיד, שיחת משוב עם מורה עמית או אם תלמיד, שיחה עם הורה, שיחה עם קבוצת תלמידים, שיחה עם מנהל, וכו'.  

מטרת העבודה לבחון את מידת השימוש של הכלים שנלמדו במהלך הסדנה, בשיחה בין המורה לאחרים. קודם לתמלול השיחה, יש להקדים הקדמה קצרה שבה יתואר האירוע, כדי שקורא העבודה יוכל להבין מה מתרחש בשיחה, על רקעה וקשייה הראשונים.

לקורא העבודה חשוב לעקוב בדיוק נמרץ אחרי כל מילה, ולכן יש לתמלל את השיחה בצורה מדויקת ככל האפשר. כל משתלם יחליט בעצמו באיזו שיטה הוא מתמלל את השיחה, ע"י הקלטה או ע"י רישום מדויק של המשפטים שנאמרים בשיחה בזמן אמת. השיטה הנוחה ביותר היא ההקלטה.

משך השיחה, עד עשר דקות. אין צורך לכתוב את כל מלל השיחה, אלא רק מהלכים חשובים ומשמעותיים, רצוי רציפים, כדי להבין את האווירה ואת ההקשר.  

לאחר תיאור האירוע, את דף העבודה יש לחלק לשלושה (ראה להלן). מימין התמלול, בצורה של טבלה, בכל תא משפט, אחד של המורה ואחד של הזולת או של האחרים. באמצע ההסברים הרפלקטיביים של המורה. בטור השמאלי, יתווספו הערות של בודק העבודה.

בעמודה המרכזית יוסברו הכלים שבהם השתמש המשתלם, תוך ניתוח שיקוליי הדעת של השימוש בכלי זה או אחר. כמו כן יכתוב המשתלם מהם השגיאות שהוא עשה ומהם המהלכים החיוביים שבהם נקט (רפלקציה עצמית). אם המשתלם יתקן את שגיאותיו בתיאור הרפלקטיבי שלו, הוא עדיין יקבל את מלוא הניקוד. כלומר, בהחלט אפשר להצביע על הטעות ולהציע תיקון רטרואקטיבי של הדברים שנאמרו בשיחה ע"י המורה, תוך נימוק התיקון.

בודק העבודה מעודד את הלימוד משגיאות, ולכן ציון השגיאה ולאחריה הסבר והצעת פתרון טוב יותר, הוא תהליך לימודי מצוין, לא פחות טוב מכתיבה מראש של העבודה ללא שגיאות. דווקא השגיאה מלמדת.  

תיאור צורת ההגשה של העבודה:

היקף העבודה: 2-3 עמודים מודפסים. העבודה תיבחן בעומקה ולא באורכה.

ביבליוגרפיה:

·   אבולעפיה מיכאל, 2012, אומנות ההכלה, המדריך לחינוך מתוך אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד.

·   בנימין אברהם, 2007, הריאיון המסייע, מהדורה חדשה ומורחבת מלווה בדוגמאות מראיונות, הוצאת ספרית הפועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי, הדפסה אחת עשרה,

·   ברן אריק, 1993, משחקיהם של בני אדם, הפסיכולוגיה של יחסי אנוש, הוצאת רשפים,

·   גולמן דניאל, 1995, אינטליגנציה רגשית, הוצאת מטר,

·   טובולסקי אברהם, (תשל"ח), הסר כעס מליבך, עובדות והנהגות במידה זו מגדולי הדורות מחז"ל ועד ימינו. הוצאת עצמית.

·   רון ערן, 2013 כיצד לשנות את התנהגות האדם בלי לפגוע ברגשותיו, אומנות המשוב הבין אישי, הוצאת ערן רון בע"מ, פיתוח ארגוני יעוץ והדרכה.

· רון ערן (2010) סולם הצמיחה האישית, http://www.eranron.co.il/articles249.aspx

·   רון ערן, 2016, הוראה משמעותית, למען קידום התלמידים לקראת למידה משמעותית. מדריך פרקטי למורים ולמנהלים, בנימה אישית. כרך ב', אהבת התלמיד, ואהבת לתלמידך כמוך, תמיכה בצמיחתו הרגשית של התלמיד. הוצאת ערן רון בע"מ, פיתוח ארגוני יעוץ והדרכה.